אמנם תקופת הקורונה הרחיקה את הילדים מבתי הספר והגנים, אך דווקא את ההורים היא העמידה בפני מבחנים רבים. בין הצורך להפעיל את ילדיהם כל היום, לבילוי רוב שעות היום במטבח לצלילי רעשים בלתי פוסקים נאלצו ההורים לשמור על שגרה שפויה ככל שניתן. האם וכיצד נוכל להפוך את האתגר לבחירה?
מגפת הקורונה דחקה אותנו הרחק מגבולותיה הברורים והמחבקים של השגרה. ובכך, העמידה אותנו באין ספור מצבי קיצון דווקא במרחב הביתי והבטוח שלנו. על פי ממצאי מחקרים, חלה עלייה חדה במצוקה נפשית בקרב רבים בעיצומה של תקופת הקורונה. דיווחים על חרדות, עצבנות, ירידה באינטראקציה החברתית, מתחים בין זוגות, הורים וילדים ובמשפחה בכלל הפכו לדבר מן השגרה.
ואמנם, הריחוק החברתי וחוסר התעסוקה לא השפיע רק עלינו המבוגרים, אלא זוכים לתגובה ברורה גם אצל הילדים. סדר היום של הילדים השתבש לגמרי, ומתוך כך הורים רבים מספרים על רגרסיה להתנהגות ילדותית אצל ילדיהם, כמו גם שלל התנהגויות שונות אשר לא מאפיינות אותם בשגרה.
בתוך כל המצב הסבוך אשר נוצר במחוזותינו, מה יכול לתת לנו כוח וחוסן להתמודדות עם המצב כמשפחה? המושג להפוך “לימון ללימונדה” אינו חדש ולעיתים נשמע אף קלישאתי, אך דווקא כאן יש בו מן האמת. שאיבת הכוחות שלנו צריכה להעשות ממערכות יחסים משמעותיות ובבחירה במה למלא את הקנקן האישי והמשפחתי שלנו.
האם נמלא אותו במיץ לימון חמוץ או ניצוק לתוכו סוכר בכדי להפוך את הלימודה לטעימה ומתוקה? הכל נתון לבחירה שלנו. לדוגמה, אם נגזלו מאיתנו מספר שעות נחת, האם נשליך את כל שעות הנחת שלנו לפח, או שנחשוב על שעת הנחת הבאה שתבוא עלינו לטובה, אנחנו נבחר.
אז, איך נשמור על אופטימיות ושגרה טובה גם בסגר?
1. ניצול הזמן לטובה
נשתדל לנצל את הזמן המשותף יחד עם המשפחה – לטוב. מדובר בבחירה אישית שלנו, כיצד להעביר את הזמן הפנוי ובמה למלא את חלונות הזמנים הריקים. נזכור תמיד לראות את הטוב ולשמור על אופטימיות (גם בסגר יהיה בסדר). וכמובן, נרבה מילים טובות וגילוי חיבה אחד כלפי השני.
2. מטלות הבית כנטל משפחתי
נהפוך את הנשיאה בנטל כמשימה של כולנו כמשפחה, השותפות תעצים את תחושת השייכות והמשמעותיות של כל אחד ואחת מאיתנו בבניית האווירה החיובית והנעימה.
3. סדר יום ושגרה
נבנה סדר יום שיגרתי, גם בתוך האי שגרתיות שיצרה עבורינו המציאות הקיימת.
4. זמן איכות
נעביר את הזמן במשחקים משותפים , צפייה משותפת בסרט טוב (כן, עם פופקורן בסלון), לימוד (לא בזום), קריאה משותפת, בניית תפריט שבועי יחד והכנת ארוחות משותפות. ובכך נהפוך את “הביחד” שנכפה עלינו לכיף להיות ביחד.
לסיום, אשמח לשתף אתכם במשהו שהתגלגל לידי ומעבירה זאת הלאה:
הורמוני האושר והצורך לעורר אותם.
– הורמון האהבה: לשחק עם תינוקות, לאחוז ידיים, להתחבק, להחמיא.
– הורמון משכך כאבים: להשתטות ולצחוק, לאכול שוקולד, לעשות פעילות פיזית, לתת/ להתנדב.
– הורמון התגמול: לסיים משימה, טיפוח עצמי, לחגוג נצחונות קטנים, לישון טוב.
– הורמון השמחה: לרוץ, להיחשף לשמש, ללכת בטבע, לרקוד.
כשאנו מאחלים שנה טובה ומתוקה, התות במילה מתוקה באה לבטא טוב הנראה והנגלה – כזה שמתוק גם לנו וגם לסביבה. שנזכה בע”ה לחוש בפה ובלב הרבה מתיקות.
