אחד מנזקיה העיקריים של מגפת הקורונה עלול להיות כירסום במערכת הזוגית שלנו, אשר יעמיד אותנו במבחן מול בן או בת הזוג שלנו. כיצד לא ניתן לה לסדוק את היסודות החזקים שבנינו בתיבה שלנו ודווקא ניתן לה לבנות אותה מחדש?
מבחוץ כמעט מבול. הממשלה מחליטה שאין מנוס מסגר נוסף. שוב אנחנו נכנסים לתיבה הפרטית שלנו. לבד אבל יחד.
קולמוסים רבים עסקו בקשר הזוגי, בקשר ההורי ובקשר הבין-דורי בתקופת הקורונה. הפעם יעסוק קולמוסי בקשר הזוגי לנוכח האתגרים הכלכליים של הקורונה.
נכנסנו אל התיבה, אבל בשונה מנוח ובניו, שלהם הבטיח הקב”ה שיינצלו ויצאו מן התיבה, אין לנו נביא שינבא לנו מה יהא בסופה של הקורונה. אנחנו דואגים לבריאותם ולשלומם של יקירנו. ולא פחות חשוב מכך, אנחנו מצויים בחוסר וודאות כלכלית.
הרבה מאיתנו חשים באופן קשה וכואב את הטלטלה הכלכלית של הקורונה. בין אם עבדנו כעצמאים ומקור ההכנסה שלנו נגדע או צומצם, בין אם פוטרנו או צומצמה המשרה שלנו כשכירים.
גם חלקנו, שממשיכים לעבוד ולקבל משכורות רגילות, נמצאים בדאגה גדולה כי המדינה כולה הולכת לקראת מצוקה כלכלית לא פשוטה ויהיו לכך השלכות על המצב הכלכלי של כל אחד ואחד מאיתנו.
בכל מצב בו יציבות הקרקע עליה אנו עומדים מתערערת, ההשפעה על המצב הזוגי הוא מיידי. הוא מחדד לנו את מהות הקשר שבנינו, ועלול לגרום למתחים לא קטנים. כל הוצאה עשויה להביא לוויכוחים, לכעסים ולהרגשת ריחוק. אנחנו נדרשים לבצע צעדים כלכליים, שאם איננו מתואמים בחשיבה הכלכלית שלנו, אנחנו עלולים לעשות טעויות קשות, שגוררות ערעור הקשר הזוגי, שיביא להתנהלות כלכלית כושלת, שיגביר את המתחים הזוגיים. אך, זו היא לא גזירת הגורל, אלא הזדמנות.
השאיפה הזוגית שלנו היא שמכל אתגר בחיינו נצליח להוסיף קומה בקשר, להעמיק אותו ולייצב אותו עוד ועוד. חלק חשוב בסיוע להגשמת שאיפה זו, הוא התייחסות זוגית למצב הכלכלי. להציף את העניין ולהנכיח אותו. עלינו להדגיש ולחזק את הידיעה שלנו, שהתיבה הפרטית שלנו היא בניין עם יסודות עמוקים, שעליהם אנו הולכים ובונים עוד קומה ועוד קומה, לנצח. וכאשר זו נקודת הפתיחה שלנו, גם היחס לכסף ולהתנהלות כלכלית הוא חלק מהבניין בו אנחנו עסוקים. אנחנו ביחד בתיבה הזו, ועלינו לעשות הכל כדי לאחד את הרצונות שלנו, השאיפות שלנו והשתדלות שלנו.
עלינו לקיים דיונים על כסף, על מקומו בחיינו ועל הדרך שלנו להשיג אותו ולהשתמש בו. בדיון אנחנו מקשיבים זה לזו, בלי שיפוטיות, אלא ממקום בו אנחנו רוצים להבין מה חשוב לבן/בת הזוג שלנו. חשוב לדבר על חלומות ועל מציאות, וכן לדבר על ההווה הכלכלי שלנו ועל תכניות וציפיות לעתיד. עלינו להגיע למצב בו מותר ואפשרי לנו לדבר על הכל, מתוך כבוד הדדי, מתוך הכלה וניסיון אמיתי להבין זו את זה. כל זה יחזק ויעצים את ה’ביחד’ שלנו, את הידיעה שכלכלת המשפחה שלנו זהו עניין משותף שלנו, ושחשוב שננהל אותו יחד, עד כמה שניתן. בחשיבה משותפת, בפתיחות וכנות.
בשלב הזה, אנחנו יכולים להיכנס לפרטים. להבין בכמה מסתכמת ההכנסה שלנו וכמה אנחנו מוציאים מדי חודש. ולחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לא להגיע לגירעון.
מה הקורונה עשתה לכלכת המשפחה שלנו? אם ובכמה בדיוק היא פגעה? עברה למעלה מחצי שנה של קורונה. איך התמודדנו? איפה היו נקודות החולשה שלנו? על מה התווכחנו? איפה לא ראינו באותה ראייה את הצרכים שלנו? איך התמודדנו עם הכשלים?
עלינו לשאול את השאלות ולהציף את התמונה. כל זאת בתנאי, שאיננו חוזרים לוויכוחים מהעבר, אלא מנסים לחשוב יחד מה ניתן ללמוד מכך.
אספר לכם מקרה בו נתקלתי בפגישת ייעוץ שלי החודש במקימי: הגיע זוג נהדר, אותו אני מלווה כבר קרוב לשנה. היו להם מעט חובות ומינוס לא קטן בבנק. הם הגיעו בזמן, לפני שהמצב התדרדר. המתח הזוגי היה נוכח באוויר בכל הפגישות הראשונות. היו הרבה האשמות וכעסים, כך שלעיתים הטונים במשרדי עלו כלכך גבוה, ששמעו אותם מרחוק.
הצעתי שנסגל כללי שיח בפגישות הליווי אצלי (מתוך תקווה ותפילה שישפיעו על ההרגלים בבית פנימה), וביחד התחלנו מסע. בשלב ראשון עסקנו בהבנת המצב הכלכלי שלהם. למדנו להכיר את דפוסי החשיבה הכלכלית ואת דרכי ההתנהלות. על מה הם מוציאים הרבה מדי, על מה פחות מדי ואיך ניתן להגדיל את ההכנסה. אח”כ בנינו תכנית כלכלית, ולימדנו איך לנהל את החובות לקראת פירעונם. תענוג לראות אותם מגיעים אליי נינוחים, מחייכים יותר, ומסוגלים לנהל דיון נעים ומקשיב.
נושא המתנות זו לזה וזה לזו צף ועלה. דיברנו על תיאום ציפיות ועל התאמת הרצון ליכולת. דיברנו על הקצאת תקציב למתנות (הוא היה קטן, אבל השיג את המטרה של הבעת אהבה ורצון לשמח). והופס, הגיעה הקורונה, וכמו בכל המצב הכלכלי שלהם, היא פגעה גם ביכולת לקנות מתנה.
בפגישתנו האחרונה האישה הייתה ממש ממורמרת. החודש, בו יש את החגים ובו חל יום ההולדת שלה, היא ציפתה למתנה נכבדת. הבעל הודיע לה שהפעם תיאלץ לוותר כי אין כסף. והיא הטיחה בפניו שבמקום לעשן, יקנה לה מתנה. חששתי כלכך שמא כל התהליך שעשינו יורד לטמיון.
הזכרתי את כללי הדיון, ודיברתי איתם על מה מסמלת בעיניהם המתנה. דיברנו על כך שאכן במצב הכלכלי שכרגע הם נתונים בו, מצב חירום של ממש, אין מקום לקנות מתנה, אפילו לא קטנה. דיברנו על דרכים נוספות להשגת המטרה הרגשית של המתנה (לדוגמא, מכתב מושקע עם מילים חמות, מעריכות… מלווה בשוקולד…). דיברנו ביחד על ההזדמנות לחזק את הראייה המשותפת של שמירה על התיבה שלנו, לעניינינו בפן הכלכלי, לנוכח הטלטלות העזות מבחוץ. דיברנו על הצורך להיזכר בכל פעם שצף עניין כלכלי, שאנו יחד בתיבה הזו, האחריות לביטחונה הכלכלי מוטל על שנינו באותה מידה.
בתפילה, שנזכה כולנו להציב את התיבה שלנו על קרקע יציבה, ומבחוץ תזרח השמש וישוכו המים.
