מגזין דיגיטלי חודשי מבית מקימי | גיליון #8 | חודש אלול תשפ''א | עורכת: אודיה רובין בן-זקן | איור: שני חייט 

בס״ד

חופש כלכלי?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

“חופש כלכלי” הוא בין החלומות נחלמים ביותר במדינת ישראל. אך לא בטוח שכולם מבינים מה זה בדיוק אומר, ולא בטוח שהדבר נכון עבור כולם. אז בואו ננסה להבין מהו בכלל חופש כלכלי ואיך מגיעים אליו?

אם תכתבו בגוגל את צמד המילים “חופש כלכלי” או “עצמאות כלכלית” תקבלו תוצאות רבות, אשר המשותף להן הוא רשימת צעדים שיש לעשות כדי להגיע למצב של חופש כלכלי.

אפשר למצוא כמה הגדרות לביטוי זה. אחד מהבלוגים של “הסולידית” נותן את ההגדרה הבאה: הביטוי “עצמאות כלכלית” מתאר מצב עניינים שבו אדם מסוגל לממן את כל הוצאות המחייה שלו ממקורותיו העצמיים.

ואילו במילון אבניאון את ההגדרה הבאה: על פי מדד חופש כלכלי, אבני היסוד של חופש כלכלי הן: זכות בחירה אישית, חליפין מרצון, חופש התחרות וביטחון הקניין הפרטי. יש קורלציה בין שגשוג של מדינה ורמת חיים גבוהה בה לבין החופש הכלכלי.

אם תקראו את ההגדרות האלה לעומק, תראו שהגדרתה של הסולידית, דומה יותר לתפיסה הרווחת באוכלוסיה למהותו של החופש הזה. אנשים שמדברים על חופש כלכלי רוצים בעצם ‘לצאת לפנסיה’ בגיל צעיר. להפסיק להיות תלויים בעבודה וליצר לעצמם הכנסה חודשית פסיבית שתאפשר להם לחיות חיים נוחים ונעימים ללא תלות ביכולת, ברצון ובשעות העבודה שלהם. כדי שהם יוכלו להמשיך לעבוד רק אם הם רוצים, ולא כי הם חייבים.

לצורך כך יש לעשות רשימת פעולות שתאפשר את המצב הזה: בשלב ראשון הגדלת הכנסה, בדרך כלל על ידי עבודה קשה ואינטנסיבית יותר, וצמצום הוצאות. יש מי שיקרא לזה ‘מינימליזם’ ויש מי שיבחר בחיים מינימליסטים כאידיאל ובלי קשר לחלום על החופש הכלכלי. בשלב הבא חסכון משמעותי מידי חודש והשקעה של הכספים באופן שהם יצמחו כמה שיותר מהר, תוך מתן מקום של כבוד ל’ריבית דריבית’,שמאפשרת את הצמיחה המהירה הזו. בשלב שבו מגיעים לסכום השקעה שמייצר תשואה חודשית השווה להכנסה שהאדם זקוק לה לצורך קיומו החודשי, הושגה המטרה, אפשר לפרוש והוגשם החלום!

לפעמים אפשר להגיע לחופש כלכלי חלקי. לא תמיד חייבים להגיע למצב שההכנסה הפסיבית מהווה את כל צרכי האדם או משק הבית. אפשר ליצור הכנסה פסיבית שאינה מכסה את כל הצרכים שלנו, אלא מכניסה ‘משכורת’ כלשהי. דבר זה יאפשר לעבוד פחות שעות או לעבוד בעבודה מכניסה פחות אך מספקת יותר, או כל תמהיל שישפר את איכות חיי האדם ומשפחתו. במאמר זה אני רוצה להרהר ולערער קצת על ההגדרה הנ”ל לחופש כלכלי, בהקשר לשני פרמטרים מרכזיים.

כדי להסביר את הפרמטר הראשון, נחזור להגדרתו של אבניאון. בניגוד לתפיסה הרווחת מהו חופש כלכלי, אשר מתייחסת לאדם הבודד או לתא המשפחתי הבודד, ההגדרה של אבינאון מתייחסת למאקרו כלכלה. לדעתו, חופש כלכלי קשור לאותם עולמות של חופש הבחירה, חופש הביטוי וחופש הפרט. החופש הכלכלי הוא בעצם זכות יסוד לסחור ולנהל חיים כלכליים בבחירה חופשית ובלי הכתבה והתערבות של גורמים שתלטנים למיניהם. נראה שבמדינת ישראל, כמו בכל מדינה מפותחת עם אלמנטים קפיטליסטים, חופש כלכלי מתקיים ברמה גבוהה למדי. כל אדם יכול לבחור לעבוד באיזו עבודה לעבוד ולנהל לעצמו את שעות העבודה. כמובן שיש צורך לנהל תקשורת עם המעסיק ולמצוא את המעסיק המתאים שיהיה קשוב גם לצרכים של העובד. הבחירה לעבור ממעסיק למעסיק קיימת ואף אחד לא מוציא אף אחד לעבודות כפיה. לכל אחד יש בחירה אם להיות שכיר או עצמאי, ברוב המוצרים ישנו שוק חופשי ומחירים שנקבעים לפי היצע וביקוש.

ההגדרה הרווחת לעצמאות כלכלית מתבססת על השקעת הכסף שחסכנו באופן שיניב פירות. אמנם אני בעד, אבל קשה להגדיר מצב כזה כמצב של ‘מימון הוצאות המחיה ממקורות עצמאיים’! הרי הכסף מושקע בחברות שונות ונתון להשפעות חיצוניות כמו גחמות הציבור ובהשפעתן על מחירי הבורסה, בשווקים שונים ברחבי העולם, במחלות ובמלחמות. גם ההוצאות שלנו עלולות להשתנות. אם הגדרתי לעצמי X כסף בחודש כהוצאות מחיה אך המחירים עלו, אצטרך לשנות את ההגדרה הזו, או לצמצם ברמת החיים שלי. כך שגם מי שחי מפירות כסף מושקע, עדיין לא ניתק את תלותו בכלכלה הארצית והגלובלית.

בנוסף, וכאן נעבור לפרמטר השני, הרגשי והאנושי: האם כל מי שחי ב’עצמאות כלכלית’ אכן זוכה לשקט נפשי, שלווה ואושר? האם לא פגשנו כולנו אנשים שיום הפרישה שלהם היה היום הראשון של תחילת הדעיכה המנטלית? האם אין מחיר כבד ליצירת ההון הראשוני שיושקע ויביא פירות? הן עבודה קשה ואינטנסיבית במשך כמה שנים טובות ומשמעותיות, והן צמצום הוצאות מסיבי כדי לאפשר חסכון משמעותי? האם עבור כל אחד חלום החופש שווה את המחירים שהדרך אליו גובה? האם המטרה מקדשת את האמצעים?

חופש כלכלי הוא היכולת לבחור באיזון המתאים לי ולמשפחה שלי, ולהתנהל לפיו. יש משפחות שחשוב להם ליצור לעצמם הכנסה פסיבית משמעותית, ובמקרים מסוימים אנחנו גם מכוונים את המשפחות שאנו מלווים לשם. אך יצירת הון שיניב הכנסה פסיבית הוא אינו החלום של כולם. ויתור יום יומי על צרכים מסוימים או על שעות של נוכחות משפחתית, כדי ליצור הון, הוא מחיר שמתאים לחלק מהאנשים ולאחרים לא. החלום לפרוש בגיל מוקדם יכול להיות נפלא עבור חלק מהאנשים, אבל להיות הרסני עבור אחרים. ההגדרה של חופש כלכלי צריכה להיעשות לפי נסיבות חיינו, לפי האיזונים הנכונים עבורנו ולא כחלום גלובלי, אחיד ואידיאלי.

מה דעתך על הכתבה?

אולי יעניין אותך גם...

מצד אחד, רבים ירדו מרמת ההכנסה הרגילה שלהם, מצד שני, השוק מלא בהלוואות בריביות נמוכות. אז למה בכל זאת כדאי לחשוב פעמיים לפני שמחליטים לקחת הלוואה?
אלפי הנפטרים ועשרות אלפי החולים – אינם הנזק היחיד שגרם נגיף הקורונה. מעבר לנזק הבריאותי שחולל הנגיף, נפגע קשות המשק הכלכלי. כמו תמיד, מעמד הביניים הוא זה שספג את הפגיעה המרבית והוא זה שגם עתיד לשלם את המחיר הכבד של המענקים שמחלקת המדינה. במקום לשקוע בייאוש, כל אחד יכול לקחת את עצמו בידיים כבר עכשיו. לזרוע תקווה ולהצמיח ישועה.
על כל מגרעותיה של מגפת הקורונה והשלכותיה השליליות על הכלכלה והחברה, ניתן לזקוף לזכותה גם צעד חיובי ומשמעותי בתקופתנו, קידומה של העבודה מהבית היישר אל המיינסטרים.
הרשמה לקהילת המנויים למגזין עכשיו ובחינם!
המגזין

כל הזכויות שמורות - מקימי 2021