מגזין דיגיטלי חודשי מבית מקימי | גיליון #8 | חודש אלול תשפ''א | עורכת: אודיה רובין בן-זקן | איור: שני חייט 

בס״ד

חשבון נפש כלכלי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

מהו חשבון נפש כלכלי, ומה הייתם משנים באורח חייכם הפיננסים בשנה החדשה?

בעוד רגע קט ראש השנה כאן. אנו נדלג מתשפא לתשפב. ואם בוא השנה החדשה יצאתי לרחובות הרשת ושאלתי את חבריי וחבריהם של חבריי. “אם הייתם צריכים לעשות חשבון נפש כלכלי – במה זה היה מתבטא? ואלו שינויים הייתם משנים באורח חייכם הפיננסים לשנה החדשה?”

ואף הוספתי מספר שאלות כלליות ושונות על התנהלות תקנית והבנה פיננסית דיי בסיסית.

  • האם אני עוקב אחר ההוצאות וההכנסות על בסיס שבועי?
  • האם אקח על עצמי בשנה חדשה לעקוב פעם בשבוע אחר מצבי הכלכלי?
  • האם ידוע לי שמשנת 2015 ע’פ חוק, ביטוחים אינם מתחדשים אוטומטית?
  • האם אני מתכנן לחפש הצעות מחיר זולות יותר לביטוחים או לחדשם באותה החברה?
  • האם אני מנהל את חשבונותיי בטבלה מסודרת?

חשתי בגמגום כבד מאחרי מקלדת האיפון והמחשב. תגובות כמו “שחרר אותי אחי”, “תגיד לי למי יש זמן”  זה אחר זה באו בצרורות. היו גם כמה חסידי “מקימי” שבין רגע נסחו בצורה נפלאה את מבוקשם לשנה החדשה, ואת תובנותיהם מזאת שעברה.

זה הביא אותי לחקור מעט על הקשר בין התנהלות כלכלית ובין בורות בהבנה פיננסית בסיסית בחברה הישראלית. ומצאתי סקר שנערך בשיתוף מכון גיאוקרטוגרפיה עבור אחת מחברות האשראי הגדולות. אשר מגלה כי הישראלים כמעט ואינם יודעים דבר במונחי יסוד בכלכלה. מהסקר עולה כי כ-80% מהישראלים אינם מכירים מושגים כלכליים בסיסיים. הסקר נערך בקרב 501 ישראלים בגילאי 18 ומעלה.

האם זריקת התנהלות פיננסית תקנית, הוא תולדה ישירה של בורות במושגים כלכלים בסיסים? התשובה היא כן ולא.

מצד אחד ברור לכל שכאשר איני יודע לדוגמא: מה פירוש המושג מסגרת אשראי חוץ בנקאית, אני עלול לחשוב שאשראי זה אשראי ואם יציעו לי אשראי, לא אבדוק האם מדובר באשראי בנקאי או חוץ בנקאי, מסגרת חוץ בנקאית או כרטיס דיביט. אשר בכל אחד מהם הריביות גבוהות יותר ופחות בפער משמעותי, הריבית היא מהכסף שלנו, כן זה שאנחנו עובדים כל כך קשה להרוויחו. מושגים אלו פשוטים וקריטיים להתנהלות כלכלית טובה ונכונה.

ומצידו השני בניית טבלה פשוטה של הוצאות והכנסות, מעקב שבועי אחר חשבון הבנק שלנו פחות מצריך ידע בסיסי במושגים כלכלים. אז בואו נשים רגע בצד “מושגים פיננסים בסיסים”.

אורח החיים המודרני מציב בפנינו אתגר כלכלי משמעותי. כוחות השוק מחייבים אותנו לשלם באשראי ולספוג את העמלות, יוקר המחיה פוגע ביכולת שלנו לחסוך לטווח ארוך ופרסומות מעודדות את רובנו להוציא יותר ממה שאנחנו מכניסים. עם זאת, התנהלות כלכלית נכונה היא ממש לא מיתוס והמינוס בבנק הוא לא גזירה משמיים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משק בית בישראל מוציא 15,407 אלף ש”ח בממוצע בחודש. משק בית ללא ילדים מוציא בממוצע 13,313 ש”ח, בעוד משק בית עם ילדים מוציא פי 1.4. את נתח ההוצאות העיקרי תופס הדיור עם 24.7% מסך כל ההוצאות, כאשר אחריו ברשימה נמצאות הוצאות תחבורה ותקשורת, הוצאות מזון והוצאות על חינוך, תרבות ובידור. בין לבין, כ-9.5% מסך ההוצאה מוקדש לתחזוקת הדירה ומשק הבית ועוד 5.7% להוצאות בריאות.

המסקנה היא פשוטה, הדרך להתנהלות כלכלית נכונה עוברת בחישוב מדויק של ההוצאות וההכנסות. במידה ומתייחסים להכנסות ולהוצאות של כל משק הבית, ניתן לשמור על תקציב מאוזן, להימנע מחובות ותשלומים מיותרים ולחסוך לחופשות ובילויים. בשביל לעשות את זה צריך לדעת כמה כסף בדיוק נכנס לבנק ובאיזה מרכיבים של סל ההוצאות אפשר לקצץ.

האם אנחנו מבינים שכאשר אנו מנהלים את הכסף שלנו ונמצאים בשקיפות מלאה על מצבנו הכלכלי, אנו יותר יציבים. משמע פחות חשופים לבורות כספיים? האם אנחנו מבינים ש1+1=2?

אם אנחנו כ”כ מבינים למה לא לעצור רגע ולקבל החלטה?! החלטה כזו שהשנה עוצרים את “הזרימה” את “שחרר אותי אחי” את “תגיד לי למי יש זמן” נעצור רגע ונחליט שהשנה אנחנו עוברים שינוי והבנה פיננסית.

בראש השנה הזה עושים חשבון נפש פיננסי ולא ניתן לכסף שלנו להחליק לבורות. השנה אנחנו מתייעצים, עוקבים אחר חשבון הבנק שלנו על בסיס שבועי, השנה אנחנו לומדים מושגים בכלכלה, בונים טבלה פשוטה להוצאות ולהכנסות. השנה אנחנו יודעים בכל רגע נתון איפה הכסף שלנו. השנה תהיה לנו שנה של כלכלה נבונה. 

מה דעתך על הכתבה?

אולי יעניין אותך גם...

כולם רוצים שהכסף יעבוד בשבילם, אולם איך אפשר לייצר הכנסה פסיבית עם כסף שקיבלנו או הצלחנו לחסוך? ואיך אפשר לייצר הכנסה פסיבית גם בלי הון משמעותי, אך באמצעות השקעה של ידע מקצועי ושיווק נכון?
בסוכות אנו יוצאים מההרגלים והקביעות שלנו, משנים הרגלים, משנים מיקום ונוחות ובכל זאת ואולי בזכות זאת, אנו כל כך שמחים כל שנה מחדש….
שיקום אדם או משפחה ממעגל העוני אמנם מתחיל בעזרה כלכלית בסיסית, אבל הוא יכול להיות הרבה יותר משמעותי כשהוא מתרחב להיבטים נוספים ולבניית העתיד. איזו השראה נוכל לשאוב מסיפור מגילת רות וליישם בימינו?
הרשמה לקהילת המנויים למגזין עכשיו ובחינם!
המגזין

כל הזכויות שמורות - מקימי 2021