אלפי הנפטרים ועשרות אלפי החולים – אינם הנזק היחיד שגרם נגיף הקורונה. מעבר לנזק הבריאותי שחולל הנגיף, נפגע קשות המשק הכלכלי. כמו תמיד, מעמד הביניים הוא זה שספג את הפגיעה המרבית והוא זה שגם עתיד לשלם את המחיר הכבד של המענקים שמחלקת המדינה. במקום לשקוע בייאוש, כל אחד יכול לקחת את עצמו בידיים כבר עכשיו. לזרוע תקווה ולהצמיח ישועה.
לא פחות מאשר בפן הבריאותי, הקורונה פגעה במשק הכלכלי. בישראל יש קרוב למיליון מובטלים, רבים מהם מבוגרים, בני 45 ומעלה, שאם לפני הקורונה התקשו למצוא עבודה, הרי שעכשיו המשימה הזאת הפכה לכמעט בלתי אפשרית. אורן חפץ (49), נשוי ואב לארבעה ילדים, היה סמנכ”ל בחברה לייעוץ עסקי וקיבל משכורת של כ-30,000 ₪ בחודש. כמו לרבים אחרים, היו לו חיים נוחים עד שהגיעה הקורונה. “ביום אחד נסגרה הבסטה, כל החטיבה שהקמתי למעשה לא קיימת ואני פוטרתי”, הוא סיפר בראיון לאתר N12.
בתקופה הראשונה לאחר הפיטורים הוא לא חשב שזה יהיה שונה משאר העבודות שכבר החליף בחייו, אך הופתע לגלות מציאות אחרת: “אף אחד לא מגייס. השוק לא קיים. שרפתי את כל החסכונות שלי – פנסיה, קרנות השתלמות, כל מה שיש”, שיתף אורן והוסיף: “משתדלים מאוד לא לייצר חובות, נעזרים בהורים ובמשפחה. היום אני מחשבן נסיעה באוטו בדלק, זה לא קרה לי מעולם”.
אצל אושר ועקנין בת ה17 וחצי המשבר היה חריף יותר. על אף גילה הצעיר, היא נאלצה בעל כורחה לקום ולהיות המפרנסת העיקרית של הבית. עד הקורונה בישלה אימה בגני ילדים ומאז המשבר אין לה עבודה והחוב לבעל הדירה תפח. “נזרקתי למים העמוקים ואני שוחה. כי לפעמים אין את האפשרות לשים לחם וחלב על השולחן”, היא סיפרה בראיון לכאן11. “אני משתדלת להרים את הראש מעל המים כדי להראות שהכל בסדר. זה לא העולם שהייתי צריכה לחיות בו. אני דואגת שאני לא אצליח להביא משכורת שתחזיק את הבית והפחד שלי זה שהחובות יגדלו”.
לא תמיד הקשיים הכלכליים צפים מעל פני השטח, לפעמים הם מסתתרים תחת מעטפת נוצצת במיוחד. כך מספר איש החינוך אבינועם הרש על חבר טוב שפעם היה לו חייל שביקש ממנו עזרה כספית אך כשהגיע לביקור בית הופתע לגלות ג’יפ יוקרתי של BMW ופלזמה ענקית בסלון. שאל אותו בתמיהה: “אתה בטוח שאתה צריך עזרה כספית? תראה איך אתה חי”. ענה לו החייל: “אל תתרגש, תפתח את המקרר שלנו ותראה שהוא ריק. וגם ה BMW הזו לא נוסעת כבר חצי שנה לשום מקום. זה הכול זיוף כדי שיחשבו שיש לנו”.
הרש מוסיף ומספר על אחת הפעמים בהן הוזמן לבר מצווה יוקרתית במיוחד של אחד מהתלמידים שלו: “הייתי בטוח שהתלמיד מגיע ממשפחה עשירה ולכן גם לא הטרדתי יותר מידי את מוחי בשאלה מדוע התלמיד הזה מגיע כל בוקר עם חצי פיתה שלא מספיקה לו ובאופן קבוע מתחיל לקושש לעצמו אוכל”, הוא נזכר. “עד שפעם בהפסקה ניגש אליי תלמיד שלי, חבר טוב שלו ואמר לי בשקט: “נראה לי שיש שם בעיה בבית. הוא כל הזמן אומר לי שהוא רעב…”. התקשרתי לאמא שהתחילה לבכות לי בטלפון ולהגיד שהאבא כבר עוד מעט שנה מובטל וההכנסה שלה ממש לא מספיקה לכלום וכל ההצגה הזו של הבר מצווה זה רק בגלל שככה נהוג לעשות אצלם במשפחה והם נכנסו לחובות מטורפים ו”האמת היא שאין לנו שקל ואני שוברת את הראש בכל פעם מחדש איך לשלוח אוכל לילדים שלנו”.
לא סוד הוא שבחלק גדול מהמשברים עיקר הנפגעים הם אנשי מעמד הביניים, אנשים כמוני וכמוך. לא עשירים מידי, אבל גם לא עניים. כאלה שבדרך כלל מצליחים בדוחק לסגור את החודש, פעם יותר ופעם פחות, ומשתדלים לא להתלונן. אנשים אפורים יחסית; מבוגרים, סטודנטים, חיילים בודדים, משפחות חד הוריות – אשר במשבר הקורונה סובלים פי כמה וכמה. לקראת ט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות שמהווה גם חג הצמיחה, יצאנו לבדוק מה עובר על אוכלוסיית הקצה, אשר בדרך כלל חומקת מתחת לרדאר של מדינת ישראל ולנסות לצפות פני עתיד.
חצי מיליון אזרחים נפגעים כלכלית
מאז תחילת הקורונה, מעמדם של 411,800 נפשות בישראל נפגע כלכלית. כך עולה מדו”ח שפרסם הביטוח הלאומי בנושא אומדן להשפעת משבר הקורונה על המצב החברתי-כלכלי, אותו חיברו מירי אנדבלד, אורן הלר ולהב כראדי. עוד עולה מהדו”ח כי 92,000 נפשות עברו משכבת הביניים הגבוהה לשכבת הביניים המרכזית, 193,800 נפשות עברו משכבת הביניים המרכזית לשכבת הביניים הנמוכה, 20,700 נפשות עברו משכבת הביניים המרכזית לעוני ואילו 121,100 נפשות עברו משכבת הביניים הנמוכה לעוני.
את המספרים הללו מחזקים סקר החוסן האזרחי השלישי של הלמ”ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שמגלה כי בתקופת הקורונה חלה החמרה בשורה של תופעות הקשורות לעוני ואבטלה: שיעור המקצצים במזון, דהיינו כאלה שצמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים – עלה מ-14% ל-21%, מה שאומר שכל ישראלי חמישי קיצץ במזון מאז פרוץ הקורונה. 55% חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם, לעומת 46% בתחילת הגל הראשון. ההערכה של המועצה לביטחון תזונתי היא שמספר הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור גדל בתקופת הקורונה מ-130 אלף ל-160-150 אלף, אבל ההסלמה של המשבר מעלה חשש כבד להתדרדרות קשה יותר.
גם דו”ח העוני האלטרנטיבי שפרסם לאחרונה ארגון לתת, לא מציג נתונים מעודדים במיוחד. לאורך החודשים בהם מתמודד הציבור עם משבר הקורונה 422 אלף משקי בית נקלעו למצוקה כלכלית, כ-270 אלף (רבע מיליון!) משפחות הידרדרו לעוני, ו-143 אלף משפחות התווספו לאלו החיות באי ביטחון תזונתי. בסך הכל שיעור העוני בישראל זינק מהיקף של חמישית מהמשפחות – לכמעט שליש. רק כדי לסבר את האוזן, מאז תחילת משבר הקורונה, מעמד הביניים התכווץ בכ-15.5%, ורק רבע ממשקי הבית נמצאים במצב כלכלי טוב. מחצית מהאוכלוסייה (50.7%) נפגעה כלכלית כתוצאה מהמשבר. רבע מהציבור (24%) מעיד כי נזקק לעזרת המדינה, אך לא קיבל אותה.
מדובר בפגיעה כפולה במעמד הביניים אשר למרבה הצער לא תסתיים גם כאשר הקורונה תהיה מאחורינו. לא רק שהוא זה שסופג את עיקר הנזקים, הוא זה שגם יצטרך לממן את המענקים הנרחבים שמחלקת מדינת ישראל בשנה האחרונה. על פי נתונים שפרסם לאחרונה משרד האוצר במסגרת הדו”ח החודשי על ביצוע תקציב המדינה, העמיק הגירעון התקציבי ב־12 החודשים האחרונים לשיא של 8.1% מהתוצר – תהום תקציבית של 110 מיליארדי שקלים.
“עם סיום המשבר, כאשר הצמיחה תחזור והאבטלה תחל לרדת, יחלו פקידי האוצר להשחיז את סכיני הקיצוצים. את תוכניות המענקים, הטבות המס והמזומנים הרבים שהושלכו על ראשיהם של מיליוני ישראלים ללא סינון או הבחנה – יחליפו גזירות כלכליות”, קובע איתי זהוראי במאמר שפרסם במגזין ‘פורבס’. “העלאות מיסים וקיצוצים מאסיביים בהוצאות הממשלה, בתמיכה ובשירותים לציבור. אלה כבר יהיו ממוקדות הרבה יותר ויפגעו במגזר שנושא את המשק על גבו – מעמד הביניים העובד”.
לחשב מסלול מחדש
אפשר להישאר עם התחזית הפסימית הזאת ולקבל אותה כגזירה משמיים, ומאידך אפשר גם לעבד את הנתונים ולחשב מסלול מחדש – אל עתיד כלכלי טוב יותר. המענקים ודמי האבטלה שכעת ניתנים כמעט ללא הגבלה, צפויים להסתיים בחודש יוני הקרוב, מזכיר גדליה גורל, מומחה לכלכלת משפחה בארגון ‘מקימי’. “זה הזמן להתחיל לחשוב על היום שאחרי”, הוא אומר נחרצות. “צריך להכין את הקורות חיים, ללכת לייעוץ תעסוקתי ובמידת הצורך לעשות גם הסבה מקצועית. זה הזמן שכל אחד יתכונן לנצל את הכישורים שלו, גם אם מדובר בעבודה אחרת. מי שיתחיל את התהליך בסוף יוני, יוכל להכנס לשוק העבודה רק לקראת ראש השנה. עכשיו, כשממנים את התקופה, זה הזמן. יש גם לא מעט קורסים חינמיים. לא לחכות ליום האחרון אחרי שתגמר המשכורת. זאת לא בושה לעבוד במשרה פחות נחשבת, העיקר שיהיה איך לשים לחם על השולחן. כל עבודה מכבדת את בעליה. למי שעובד, הקב”ה עוזר”.
גורל מדגיש כי לאנשים שנפלטו ממקום העבודה שלהם, כדאי כבר היום להתחיל לעבוד בעבודה אחרת, העיקר להחזיר לעצמם את כושר העבודה. “כמו למשל אצל ספורטאי שנמצא בין עונות – אם הוא לא שומר על כושר – כשיחזור להתאמן בתחילת העונה הבאה, הוא יפצע מאוד מהר. אדם שמובטל ממרץ-אפריל בשנה שעברה, צריך לשים לב שכבר עברה שנה שלמה וזה המון. צריך לבדוק את השוק ולהתגמש בתפקיד, גם אם מדובר בשכר נמוך יותר. רואה חשבון יכול לעבוד גם כמנהל חשבונות, עורך דין יכול לעשות הסבה לייעוץ משפטי. יש עוד 700,000 מובטלים שמחפשים עבודה, מי שלא יכין את עצמו – ישאר מובטל”, הוא מסכם.
