בקרב משפחות רבות בישראל, השעבוד הכלכלי הוא הקשה מכל. יותר מידי אנשים מוציאים סכומים גדולים יותר מאשר הם מכניסים, ובמיוחד בתקופת הקורונה. בעקבות כך הם נכנסו לסחרחורת כלכלית שקשה לצאת ממנה. היועצים של מקימי מספרים על אלפי מקרים בהם טיפלו בשנה האחרונה, אשר בעקבות תהליך כלכלי מותאם, משפחות רבות יצאו מעבדות לחירות כלכלית.
מאיר ונירה כהן (בדוי) הם משפחה נורמטיבית ממרכז הארץ, מאיר עובד לפרנסתו כמורה ונירה עובדת כמזכירה בחברה מסחרית גדולה. למרות שהשניים מרוויחים סכומים נאים, ההוצאות שלהם היו גדולות עוד יותר. כדי לכסות את הגרעון הכספי שהלך והעמיק במשך הזמן, הם בחרו לקחת הלוואה אחר הלוואה, עד שהגיעו למצב בו לא יכלו לעמוד בקצב החזרי ההלוואה, והחלו לשקול ברצינות את מכירת הבית המשפחתי בו הם מתגוררים, על מנת שיוכלו לכסות את כלל ההלוואות.
עם פרוץ הקורונה, נירה יצאת לחל”ת, כך שהמצב הכלכלי המשפחתי החמיר עוד יותר. רגע לפני מכירת הבית, בני הזוג החליטו לפנות לארגון ‘מקימי’. אברהם לוי, היועץ שהוצמד אליהם מטעם הארגון, מספר כי הצעד הראשון שנעשה הוא עצירת התגלגלות החובות והעמקתם. “הם תפסו את עצמם בידיים ופשוט הפסיקו הוצאות שלא היו הכרחיות”, הוא מתאר. בשלב השני נבנה עבור המשפחה תקציב כלכלי, שכלל גם הגדלת הוצאות באופן שיספיקו להוצאות הנצרכות של המשפחה וכן החזר מסוים של החובות.
כך למשל במקביל לעבודה שלו כמורה, מאיר התחיל להעביר שיעורים פרטיים בשלל מקצועות שהניבו הכנסה נאה נוספת. נירה הצטרפה אליו והחלה גם היא להעביר שיעורים פרטיים. “תוך זמן קצר הם הגדילו את ההכנסה שלהם בצורה משמעותית. ומאידך, הנמיכו את גובה החובות שלהם באלפי שקלים בכל חודש. תוך מספר חודשים החובות שלהם הצטמצמו בעשרות אלפי שקלים”.
גם בני הזוג לא האמינו כמה מהר יקצרו את הפירות של התכנית הכלכלית אליה הם נכנסו. אחרי מספר חודשים של צמצום משמעותי של החובות, הם אף הצליחו לחסוך סכום מסוים לשיפוץ פרוייקט בבית מגוריהם, וכל זאת בעיצומה של הקורונה. הסוד הוא: מיקוד, אסטרטגיה ותקציב”, מגלה לוי. “צריך כמובן עבודה קשה. הם הפשילו שרוולים ורואים תוצאות טובות”.
סחרחורת כלכלית
חג החירות הבא עלינו לטובה מהווה הזדמנות מצויינת להאיר את הנקודות שבתוך כל אחד ואחת מאיתנו, בהם אנחנו עדיין משועבדים. בקרב משפחות רבות בישראל, השעבוד הכלכלי הוא הקשה מכל: יותר מידי אנשים מוציאים סכומים גדולים יותר מאשר הם מכניסים, ובמיוחד בתקופת הקורונה, ובעקבות כך הם נכנסים לסחרחורת כלכלית שקשה לצאת ממנה. היועצים של מקימי מספרים על אלפי מקרים בהם טיפלו בשנה האחרונה, אשר בעקבות תהליך כלכלי מותאם, משפחות רבות יצאו מעבדות לחירות כלכלית.
מעיין (שם בדוי) מתגוררת במרכז הארץ, הגיעה אל ‘מקימי’ עם חובות עצומים של כמעט חצי מיליון ₪. החובות הגיעו משנים של התנהלות כלכלית לא נכונה. היא העידה על עצמה שמאוד אהבה לרכוש פריטי אספנות יקרים מהארץ ומחו”ל בתחום התחביב שלה, והשקיעה בו כספים רבים. “היא הגיעה אלינו במצב של ייאוש, עם פערים מאוד גדולים בין ההכנסות לבין ההוצאות ולא הצליחה לעמוד בתשלום החובות שלה”, נזכרת מירי אידל רינת, יועצת לכלכלת המשפחה ב’מקימי’, ואחראית על תחום ליווי הנשים בארגון. “היא הייתה מתנהלת עם עשרה כרטיסי אשראי ולא הצליחה להחזיר את החובות שלה. היא הרגישה שהבנקים וכרטיסי האשראי סוגרים עליה וחששה שיעקלו את הדירה בבעלותה, או שתאלץ למכור אותה כדי להחזיר את החובות”.
אחרי תהליך מעמיק ומקיף, הוחלט על בניית תכנית הבראה שכללה מספר פרמטרים: הראשון, חשיבה כיצד להגדיל הכנסה. “היה חשש גדול שבגלל שמדובר בתקופת הקורונה, היא לא תצליח להגדיל את ההכנסה שלה. בכל זאת החלטנו לעשות נסיון גדול בכיוון הזה. והדבר השני – הבנו שאי אפשר לשלם את כל החובות, ולכן הוחלט להשתמש באפשרות שהממשלה נתנה בעקבות הקורונה ולהקפיא חלק מהחזר החובות לחצי שנה, על מנת לשלם חובות אחרים ולסיים אותם. “באופן גורף, השיטה שלנו ב’מקימי’ היא שלא להקפיא הלוואות, אלא אם מדובר בחלק מתכנית הבראה כללית”, מבהירה מירי.
הדבר השלישי היה התמקדות בביצוע הוצאות הכרחיות בלבד ובמקביל עבדנו על ניהול זמן נכון. “לשמחתנו, למרות הקורונה, מעיין הצליחה להגדיל את ההכנסות שלה וגם ביצירת פרויקטים נוספים. היות והיא עבדה במקביל כשכירה וכעצמאית, בחרנו פרויקטים שהם יותר רווחיים וכחלק מניהול זמן נכון. בנינו תקציב והיא התנהלה לפיו באופק מהודק, ביצעה רק ההוצאות הכרחיות ועמדה בהם. תוך שישה חודשים, הצליחה להקטין את החובות שלה ב-30,000 ₪”, היא מציינת בסיפוק.
תכנית הבראה מהודקת
מקרה הצלחה נוסף דווקא בתקופת הקורונה, שייך לסיגלית (שם בדוי) המתגוררת באזור ירושלים. היא הגיעה ל’מקימי’ לפני מספר חודשים עם חובות בסך 360,000 ₪, בגין התנהלות כלכלית לא נכונה, יחד עם תשלום מופרז על לימודים. “בהתחלה חשבנו על פתרון של חדלות פרעון בו היא תצטרך להכריז על פשיטת רגל, אבל בגלל התחום הרגיש בו היא עוסקת, הדבר לא התאפשר. בנינו תכנית הבראה חדשה שכללה עבודה עם תקציב מאוד מהודק. הוצאות רק על דברים הכרחיים והתנהלות על פי התכנית, ללא אפשרות לעגל פינות ולסטות ימינה או שמאלה. גם כאן, ניצלנו את האפשרות שהמדינה נתנה כדי להקפיא חלק מהחזר ההלוואות במשך תקופה, כדי לקדם החזר של הלוואות אחרות ולסגור אותם. במקביל, ביצענו פריסה מחודשת של ההלוואות”.
סיגלית צמצמה את ההוצאות באופן משמעותי. היא השתמשה בתכנית חיסכון שהיתה לה כדי לסגור שתי הלוואות. למרות הקורונה, היא הצליחה להתנהל עם התקציב ולהקטין את החובות שלה ולצאת לחירות. “התהליכים אצלנו ב’מקימי’ יכולים להימשך גם תקופות ארוכות, בהם צריך להאזר בסבלנות. אנשים הם לא מכונה ולוקח להם להשתנות”, היא משתפת. “במקרה של סיגלית, בגלל שהחובות היו כל כך גדולים והיה מדובר על החזרים גבוהים, זה היה מחויב המציאות. לא היה כאן מקום לאפשרות אחרת”.
כל אחד יכול לקחת אחריות על הכלכלה שלו ולצאת לחירות?
“הרבה אנשים שמגיעים אלי, מאוד מפחדים מזה שהם יצטרכו פתאום להצטמצם ולא להרשות לעצמם לקנות דברים שהם היו רוצים. מה שקורה בפועל זה שאחרי פגישה או שתיים, ההרגשה שלהם משתנה לטובה. הם לא מרגישים שזה גורם להם לחוסר מסוים, אלא נותן להם הרגשה של כוח. הם לוקחים שליטה על החיים שלהם. הבנקים כבר לא מתקשרים אליהם. זה נותן להם הרגשה של חירות ורוגע”.
מירי מבקשת להדגיש כי לכל אחד תופרים את החליפה האישית שלו ומתאימים את תכנית ההבראה אליו. “אינה דומה תכנית הבראה אחת לשנייה. כל משפחה שמגיעה ל’מקימי’ מקבלת תכנית הבראה שמתאימה לה. בדרך כלל משתדלים ללכת בקצב שמתאים לאותה משפחה, על פי רוב יש מקום לתקופת הסתגלות לתהליך. אחרי ליווי של מאות משפחות, אני יכולה להעיד שברגע שמשפחה נכנסת לתהליך, לאף אחד לא חסר. להפך. הם מרגישים טוב עם עצמם וזה מאוד משמעותי”.
