מגזין דיגיטלי חודשי מבית מקימי | גיליון #8 | חודש אלול תשפ''א | עורכת: אודיה רובין בן-זקן | איור: שני חייט 

בס״ד

סימני אזהרה בעולם ההשקעות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

מאחורי חלק מההבטחות להשקעות פיננסיות טובות, מתחבאות מלכודות פיננסיות שמחפשות את האדם התמים הבא שיוכלו לשתות לו את הכסף. הנה כמה כללי אצבע שיוכלו לעזור לכם להימנע מעקיצות פיננסיות

הרשת מלאה במונחים כלכליים מפוצצים –

“צא ממרוץ העכברים!”

“בני לך הכנסה פסיבית!”

“תני לכסף לעבוד בשבילך במקום שאת תעבדי בשבילו!”

“מסחר אלגוריתמי במטבעות קריפטוגרפים – בואו ללמוד את מקצוע העתיד!”. 

כמו כל שקר טוב, גם בהבטחות הללו יש מידה של אמת. אדם שחוסך אחוז ניכר מהמשכורת שלו, נעשה פחות תלותי במקום העבודה שלו, וממילא יותר חופשי להחליף מקצוע או להוריד הילוך (לצאת ממרוץ העכברים). כדאי לרוב האנשים להשקיע חלק מכספם במטרה להרוויח ממנו ולאפשר לעצמם הוצאות גדולות יותר בעתיד. ואכן, טכנולוגיית הבלוקצ’יין שבבסיס המטבעות הקריפטוגרפיים (ביטקוין ודומיהם) עשויה לשנות את העולם.

אבל כמו כל שקר, גם מאחורי חלק מההבטחות הללו מתחבאות מלכודות פיננסיות שמחפשות את האדם התמים הבא שיוכלו לשתות לו את הכסף.

רק בחודש האחרון נחשפה התרמית (לכאורה) שפעלה בשמם של דניס ומישל, שני כוכבי רשת פופולריים, שברשתם נפלו אלפי ישראלים ואיבדו במצטבר מיליוני שקלים. 

אז איך נזהרים מעקיצות פיננסיות? הנה כמה כללי אצבע – 

  1. השקעה היא הקודקוד של פירמידת הניהול הכלכלי המשפחתי שלכם
    יש לכם חובות (מלבד משכנתא)? טפלו בהם לפני שתפנו להשקיע.
    אתם מוציאים יותר משאתם מכניסים? תמרור אזהרה מהבהב, שימו בצד את ההשקעות וסדרו את התזרים החודשי שלכם.
    אתם לא מבוטחים נגד קטסטרופות? לכו לפגוש סוכן ביטוח שאתם סומכים עליו או יועץ ביטוח אובייקטיבי לפני שאתם מתקדמים עם השקעה.
    אין לכם קרן לשעת חירום (סכום נזיל בגובה 3-6 חודשי מחיה)? בנו אותה, ורק אז תשקיעו.
    השקעה היא מונח מפתה. רק לדמיין את עצמנו יושבים רגל על רגל בזמן שהכסף שלנו צומח מעצמו (בזכות ריבית דריבית, הפלא השמיני בתבל) – זה כבר מתגמל אותנו במוח. ונכון, כל משק בית בריא מבחינה פיננסית צריך להשקיע את כספו בצורה אחראית ומחושבת, בהתאמה לצרכים, רצונות, מגבלות וסדרי העדיפויות של המשפחה. אבל השקעה שנעשית כשהמצב הכלכלי שלנו לא מוכן אליה, עשויה לגרום לנזקים.
  2. למדו מה ריאלי ומה לא ריאלי בעולם ההשקעות

 “תשואה מובטחת של 15%”? לא ריאלי.
“תשואה משוערת של 6% בהשקעה לטווח ארוך בשוק ההון”? ריאלי.
בגדול, תשואה דו-ספרתית לאורך זמן זה לחלוטין יוצא-דופן בעולם ההשקעות, וממילא מעורר חשדות. אפילו תשואה צנועה יותר של 7% היא לא דבר של מה-בכך.
גם המונח “תשואה מובטחת” אמור להדליק לכם נורה אדומה. עולם ההשקעות הוא עולם של סיכונים וסיכויים, כמעט בלתי אפשרי “להבטיח” תשואה. תשואה גבוהה בסיכון נמוך או בלי סיכון זה אוקסימורון פיננסי – ייזהר הקונה.

  1. הבינו מה המודל העסקי
    לעתים אנשי מכירות בתחום ההשקעות זורקים לאוויר מונחים מפוצצים כדי לבלבל את המשקיעים הפוטנציאליים. אם ההשקעה מסובכת מכדי שתבינו מה בדיוק קורה שם, חפשו משהו אחר. אם אתם לא מסוגלים להסביר לילד בן תשע איך ההשקעה הזו אמורה להניב כסף, כנראה שהיא לא בשבילכם (ואולי גם לא בשביל אף אחד). עולם ההשקעות הוא בדרך כלל עולם של win-win – חפשו איך כל אחד מהצדדים לעסקה מרוויח, ולא רק איך המשווק שמוכר לכם את ההשקעה מרוויח.
  2. בדקו באילו מצבים ההשקעה עלולה להיכשל
    בעיסוק בהשקעות יש לנו נטייה לקבלת החלטות אימפולסיביות. אם משווקים לכם השקעה בצורה אגרסיבית, תוך שימוש במונחים כמו “זו הזדמנות שלא תחזור”, “שלא תצטער אחר כך כל החיים”, “סגור איתי עכשיו כדי להבטיח שלא תישאר בחוץ” – יש ממה לחשוד. הבהילות לא מאפשרת לנו לערוך בדיקות מתאימות ולהתייעץ עם אנשים אחרים לגבי כדאיות ההשקעה.
    במקום להתמקד רק ברווחים העתידיים ולדמיין מה תעשו עם הכסף, חפשו את נקודות התורפה של ההשקעה. באיזו מציאות היא עשויה להיכשל? איזה גורם סיכון נשאר סמוי מהעין? מה קורה לכסף שלכם אם התכנית משתבשת?
  3. חפשו את השחקנים הגדולים
    בעידן של ריבית אפסית, גופי ענק בכל רחבי העולם מחפשים השקעות טובות. מה הסיכוי שאפשרות השקעה חלומית הגיעה לידיכם, אבל דילגה על חברות הביטוח, גופי הפנסיה והבנקים הגדולים? הצעות השקעה מפוקפקות מגיעות לאזרחים תמימים פשוט מפני שלגופים גדולים ורציניים יש מספיק משאבים כדי לחקור לעומק את טיב ההשקעה בעזרת עורכי דין, רואי חשבון, חוקרים פרטיים ושאר אנשי מקצוע. אם יש משהו בעייתי בהצעה, גופים גדולים יגלו אותה בקלות, ומשקיעים פרטיים קטנים עשויים לפספס אותה.
    שאלו את עצמכם (או את המשווק שמנסה למכור לכם) – אם ההשקעה הזו כל כך חלומית, למה מציעים אותה לי ולא לשחקנים עם כסף גדול באמת?
  4. שיווק רשתי / פירמידה – נוסו על נפשכם
    אם אתם נדרשים לצרף אנשים אחרים להשקעה כתנאי לרווחיות, בין אם הם נקראים מוכרים / סוכנים / משווקים, אז כנראה שהכסף מגיע מגיוס ‘עובדים’ שישלמו סכום חודשי תמורת הזכות להשקיע, ולא מפעילות עסקית לגיטימית. צורה השיווק הזו נקראית “שיווק רשתי” או “תרמית פירמידה”, וצעירים רבים (שהם לרוב חסרי השכלה פיננסית) נופלים בה. הבינו מאיפה הרווחים מגיעים באמת, ואם הם מגיעים מצירוף עוד ועוד סוכנים לעסק, אז מומלץ להתרחק.
  5. היזהרו מפני הבטחות גדולות מדי
    בחברה שעמדה בלב התרמית (לכאורה) שהתפוצצה בחודש שעבר, טענו שתוך זמן סביר אפשר להגיע להכנסה פסיבית של 80,000 ש”ח בחודש, ושחיילים משוחררים כבר נעשו מיליונרים(!) בזכות ההשקעה. אלו תסריטים לא סבירים בכלל שאכן התבררו כשקריים, והיו צריכים להרחיק מהם משקיעים פוטנציאליים שמבינים עם מי יש להם עסק. אל תתנו לרצון הטבעי שלנו להרוויח להוביל אתכם להפסדים גדולים. 

השקעה היא מרכיב חשוב בחיים הכלכליים של משפחות רבות, ואני ממליץ בחום לכל משפחה שתביא את עצמה למצב שבו היא מסוגלת להשקיע, ואכן משקיעה בסופו של דבר לטובת הגדלת הרווחה המשפחתית שלהם והכנה לתרחישים עתידיים (חתונה של הילדים, פרישה מעבודה, אירוע רפואי חלילה וכו’).

השקיעו זמן בלמידה עצמית של התחום דרך מקורות מידע כמו ספרים, פודקסטים ובלוגים איכותיים. מצאו איש מקצוע שאתם סומכים עליו כדי שיהיו עוד עיניים שיבחנו יחד איתכם השקעה פוטנציאלית, ודאגו להביא את המשפחה שלכם לבריאות כלכלית שתאפשר לה להשקיע. 

השקעה נכונה יכולה לעשות פלאים למצב הכלכלי המשפחתי שלכם.

השקעה גרועה עלולה להרוס אותם. 

אל תמנעו מהשקעות, רק עשו צעדים מדודים ונבונים.

בהצלחה!

צוריאל הורוביץ מלווה משפחות לצמיחה כלכלית, מומחה לניהול פיננסי של זוגות צעירים ומרצה בכלכלה לסטודנטים, חיילים ותלמידים.

מוזמנים ללמוד עוד בדף הפייסבוק שלו

מה דעתך על הכתבה?

אולי יעניין אותך גם...

כמו הרבה צעירים, גם ליאור עבדה קשה, והשיגה חיים עצמאיים… עד שבאה הקורונה והכריחה אותה “לחשב מסלול” ואת הדרך שלה מחדש.
היבטים רבים ישנם לעבודת צעירים: החוק, לוח הזמנים, עולם הערכים ובעיקר המוטיבציה לעבוד או היעדרה. אז מה באמת קורה בשטח? ומה נוכל ללמוד מזה כצעירים, כהורים לצעירים וכמעסיקים פוטנציאלים.
עצמאי מתחיל מדמיין את היתרונות הטמונים בעצמאות: ניהול זמן אישי, רווחים גבוהים יותר על אותה כמות עבודה ובלי ‘בוס על הראש’. אבל בפועל עצמאים מוצאים את עצמם מוצפים בבירוקרטיה, בתשלומי חובה, עובדים סביב השעון ואף אחד לא משלם להם על ימי חופשה או מחלה. אז איך ניתן לצאת מהשעבוד הזה לעצמאות אמיתית?
הרשמה לקהילת המנויים למגזין עכשיו ובחינם!
המגזין

כל הזכויות שמורות - מקימי 2021