לא רק מלונאות, חברות נסיעות או מסעדות. אין עסק שלא חש ברעידת האדמה שנגרמה על ידי הקורונה, אם כך מה יוביל לסגירת עסקים מסויימים, לעומת אחרים שייזנקו במכירות? ואיך תוכלו להמיר זאת לעסק הפרטי שלכם?
כאשר שאלתי משפחה שהגיעה לייעוץ במקימי אודות הקושי שהם מתמודדים איתו בתקופה זו, הם התבוננו בי בעיניהם המזוגגות ותהו על פשר השאלה. “אתה לא מודע לקושי שקיים אצל כל עסק שעובד בתקופת הקורונה?” שאלו בפליאה. בתשובה לשאלתם הנחתי את העובדה כי הם לא בעלי עסק של מלונאת, חופשות או אוכל, אלא מתעסקים בטיפול רגשי ובמכירה של מוצרי טיפוח, אז מהיכן הפגיעה?
לקחו לי מספר דקות להפנים שהקושי של בעלי העסקים בתקופה זו, איננו שייך להתנהלות הכלכלית בלבד. החוסר הכלכלי מונע מאנשים לבזבז כספים באותו הרף שקדם לקורונה, וכך הם פחות מקדמים את העסקים, המוכרים, ובאופן ישיר את הכלכלה של המדינה.
בלימודי מנהל עסקים מתמקדים רבות בנושא- ניהול עסק במצב של VUCA. התרגום של VUCA הוא ראשי תיבות של תנודתיות, אי ודאות, מורכבות ועמימות. דהיינו, ניהול עסק במצבי חוסר ודאות. רעיון ה- VUCA לקוח מהפרקטיקה הצבאית של צבא ארצות הברית[1]. בכך, חוסר וודאות הוא לא רק מצב של אסון טבע מחלה מסתורית או רעידת אדמה ואפילו לא במצב של אי יציבות פוליטית. חוסר ודאות הוא מצב שבו עסק צריך להתמודד עם מציאות חדשה הכוללת בתוכה אתגרים חדשים ולא מוכרים.
בשנים האחרונות האינסטנט הטכנולוגי-חברתי משפיע מאוד על בעלי העסקים במדינה ובעולם כולו. עסקים שעד לפני עשור ואפילו פחות מכך היו יציבים יחסית, היום נמצאים בקושי כלכלי והשרדותי משמעותי. משום כך, עסק שלא עקב אחר השינויים ושאף להישאר באיזור הנוחות שלו, מצא את עצמו מחוץ למגרש המשחקים העסקי.
ניקח לדוגמה את עולם האופנה. בעל עסק שפתח חנות ועבד אך ורק במסגרת החנות כאשר איננו פתוח לאפיקים אחרים ודיגיטלים, ובמידה וגם היום ממשיך לתת שירות ללקחותיו אך ורק במסגרת החנות – עשוי למצוא עצמו עם מעט מאוד לקוחות. כמובן שישנם לקוחות שנשארים נאמנים וקשובים לבעל העסק, אולם לקוחות חדשים עשויים לא להיכנס לחנות והעסק עלול למצוא את עצמו מהר מאוד במשבר.
השאלה היא האם יש משהו שניתן לעשות בשביל לתקן את המצב הקיים? האם עסקים שנמצאים בסיטואציה של חוסר וודאות כמו הקורונה וכמו השינויים הטכנולוגים שסובבים אותנו כל הזמן, יכולים באמת להשתנות?
הנקודה הבסיסית ביותר להתמודדות עם מצבי קיצון וחוסר וודאות היא מודעות למצב. לפעמים ישנה העדפה להוריד את הראש לנוכח המורכבות והסכנה הקיימת. כך לדוגמה בעל העסק יעדיף לראות בסיטואציה גל עובר או מציאות חולפת ויאמין כי אם הוא רק יתמיד במה שהיה עד היום הכל ישאר ודבר לא ישתנה. הבעיה שהרבה פעמים האסטרטגיה הזאת לא עובדת, ולפעמים היא עשויה גם לשתק את העסק ולגרום לסגירתו. אולי המקרה המפורסם ביותר הוא חברת קודאק[2], אשר הייתה החברה הראשונה לפתח את המצלמה הדיגיטלית אך בגלל קיבעון מחשבתי היא לא נכנסה לשוק בפועל ונשארה מאחור עד שלבסוף היא נעלמה מהשוק.
אחד הכלים השמישים בתחום ניהול העסק בתקופת חוסר ודאות הוא המסגור. חוסר ודאות בתחום ספציפי עשוי לגרום לבעל עסק לחוש שהקרקע נשמטת תחת רגליו, אך לפעמים השינוי אותו הוא חווה הוא ספציפי וניתן למסגור. בעל מסעדה שנקלע לקושי בניהול העסק בגלל שינוע האוכל צריך למקד מה הבעיה אותה הוא צריך לפתור. האוכל יוצא בזמן, התפריט משובח וההזמנות רצות, המכשול צריך להיות ממוקד אחרת העסק יקרוס. בשלבים הראשונים של השינוי כשנכנס רכיב שגורם לחוסר ודאות חייבים לעשות עצירה לחשיבה ולשאול את עצמנו מה השתנה, היכן נמצא גלגל השיניים שחורק ולא מצליח לזוז.
דוגמא מופלאה לניהול משבר בתקופת הקורונה הייתה בחברת דבש נגוהות[3]. החודשים שלפני ראש השנה אמורים להיות חודשי השיא של החברה, אולם בגלל הקורונה והסגר החברה לא הצליחה לספק את הדבש לקונים באופן המקובל. על ידי פרסום בפייסבוק החברה הצליחה ליצור נקודות מכירה בריכוזים מסוימים של משפחות ולא אצל בתי עסק. השינוי הזה גרר הצלחה אדירה שאף הגדילה את המכירות משנים אחרות.
[1] Lieutenant General Henry H. Shelton, “The Second Annual Hugh J. Clausen Leadership Lecture: Attributes of a Leader”, Military Law Review, Volume 151 Winter 1996, pp.
[2] https://youtu.be/wwfwr8eYP50
[3] https://www.facebook.com/1561873070706751/posts/2944418325785545/
