מגזין דיגיטלי חודשי מבית מקימי | גיליון #8 | חודש אלול תשפ''א | עורכת: אודיה רובין בן-זקן | איור: שני חייט 

רווחה

להיות עצמאי זה לכאורה חלום. להיות חופשי, בלי מעסיק על הראש, בלי מחויבות ללו”ז צפוף והמון שעות עבודה. אפשר לבחור עם איזה לקוחות מתאים לך לעבוד ועם איזה לא. לצאת עם המשפחה לחופש בלי שתצטרך להתחנן ולתאם את החופש עם המעסיק, כך שלא יהיה באותו הזמן שהעובדים האחרים יוצאים לחופש.
להיות עצמאי זה לכאורה חלום. להיות חופשי, בלי מעסיק על הראש, בלי מחויבות ללו”ז צפוף והמון שעות עבודה. אפשר לבחור עם איזה לקוחות מתאים לך לעבוד ועם איזה לא. לצאת עם המשפחה לחופש בלי שתצטרך להתחנן ולתאם את החופש עם המעסיק, כך שלא יהיה באותו הזמן שהעובדים האחרים יוצאים לחופש.
עכשיו, כשחוזרים לשגרה, זה הזמן לקחת את תובנות שנת הקורונה ולחיות בתכנון ובאיזון כלכלי.
תקציר: מדינת ישראל מייצרת מעטפת טובה מאד, חברתית וכלכלית. אך תמיד יהיו אלה ש’נופלים בין הכסאות’, שלא זכאים לסיוע או שאין להם את קבוצת השווים לחלוק איתה ולקדם איתה את הזכויות שלהם.
כשהדפי פצצת הקורונה מתחילים להתפזר, אנו יכולים לחזות בתוצאות מעל פני השטח -משברים כלכליים, פוליטיים ובריאותיים מכל עבר. ובין אבטלה לחל”ת דווקא האוכלוסייות המוחלשות בחברה, אלו שנדחקות לשוליים במצבי שגרה, נזרקו לצד הדרך גם בעיצומו של משבר זה.
האם העוני אכן רודף אחרי העני? איך מודדים מיהו עני? האם וכיצד העני משלם יותר ובכך מגדיל את מעגל העוני של עצמו, ומה ניתן לעשות כדי להפוך מעני לעשיר?
גם מי שמצליח לעשות עבודת שינוי מדהימה, נתקל לפעמים במחסום הנורמות החברתיות. מה שהיה נוח, אם כי מאתגר, לעשות בתוך הבית פנימה, כבר הרבה פחות נח בהצגה של זה לעולם. אז מה התפקיד שלנו, כחברה דווקא בחג החנוכה?
אמנם תקופת הקורונה הרחיקה את הילדים מבתי הספר והגנים, אך דווקא את ההורים היא העמידה בפני מבחנים רבים. בין הצורך להפעיל את ילדיהם כל היום, לבילוי רוב שעות היום במטבח לצלילי רעשים בלתי פוסקים נאלצו ההורים לשמור על שגרה שפויה ככל שניתן. האם וכיצד נוכל להפוך את האתגר לבחירה?
לא רק מלונאות, חברות נסיעות או מסעדות. אין עסק שלא חש ברעידת האדמה שנגרמה על ידי הקורונה, אם כך מה יוביל לסגירת עסקים מסויימים, לעומת אחרים שייזנקו במכירות? ואיך תוכלו להמיר זאת לעסק הפרטי שלכם?
בשביל להשיג כל שינוי שנרצה, לפעמים נצטרך ליווי של אדם מבחוץ כדי להשיג אותו. זה יכול להיות חבר, קרוב משפחה או אפילו איש מקצוע. אבל לפעמים, כל מה שנצטרך זה לפתח את הכלים התמציתיים שכבר יש לנו ביד…
מצד אחד זה מדהים שאנחנו נמצאים במדינת רווחה, שמאפשרת לאזרחים לעבור משברים באופן שלא מפיל אותם לקרשים. מצד שני העוקץ הוא, שהם לא מתקדמים לעבודה יותר טובה ולפיתוח הכישורים שלהם- נוח להם להשאר במקום. האם אפשר למצוא את דרך האמצע?

ע״י תמר מיכלסון

ע״י תמר מיכלסון